מבזקים+
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הוצאה לפועל | משפחה | תעבורה
0506245512 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר | עתירות אסירים
503456448 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים

דוח הנציב ריבלין: "על יוהרה, סיכלות ומסרוני ווטסאפ"

"השופטת פוזננסקי יצרה קירבת יתר עם התובע. נשיא ביהמ"ש וסגנו נתנו יד לפרקטיקה פסולה של 'בחר את השופט' ושל דיונים במעמד צד אחד בלשכה", כתב הנציב ריבלין בדוח בו המליץ על דין משמעתי לשופטת ובדיקה מערכתית בבית המשפט
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

נציב הביקורת, השופט אליעזר ריבלין

הכותרת בה הכתיר נציב הביקורת על שופטים, השופט אליעזר ריבלין, את פרשת השופטת רונית פוזננסקי-כץ והמסרונים, אומרת הכל: "על יוהרה, סיכלות ומסרוני ווטסאפ".

ריבלין מתח ביקורת קטלנית, אישית אך גם מערכתית והיפנה אצבע מאשימה לא רק לפוזננסקי, אותה המליץ להעמיד בפני בית דין משמעתי, אלא גם אל מנהלי בית משפט השלום בתל אביב – הנשיא אביחי דורון וסגן הנשיא השופט צחי עוזיאל, אשר התנהלותם והתנהלות בית המשפט תחתיהם, זרעה לדברי ריבלין את "זרעי הפורענות" שאיפשרו יצירת"קירבת יתר" בין השופטת לאיש התביעה. "התנהגות השופטת הניבה ביזוי", כתב ריבלין, אך שורשיה של אותה התנהגות ב"פרקטיקה מערכתית פסולה" אותה איפשרו לדבריו הנשיא וסגן הנשיא לעניינים פליליים של בית המשפט.

השופטת פוזננסקי טיפלה בתיקי פרשת בזק כשופטת מעצרים, עוד מהקיץ שעבר,כשהחקירה התנהלה בלעדית ברשות לניירות ערך. מהדיונים הראשונים והוצאת הצווים במעמד צד אחד, בחודש יולי, הופיע בפניה יועמ"ש מחלקת החקירות של הרשות, עו"ד

ערן שחם שביטהשופטת פוזננסקי כץ
לפני חודש, בסוף ינואר היתה פוזננסקי אמורה לצאת לשבתון וחזרה במיוחד לחידוש הדיונים בתיק בזק. הנציב ריבלין שגבה את עדותה, שמע מפיה כי היה זה עו"ד שחם-שביט שפנה אליה "בגלל היכרותה עם התיק" והיא "הוחמאה ונענתה". "בגלל שאני מתנהלת בלי עוזר,היה לערן את מספר הטלפון שלי" – הסבירה.

"כאן נזרעו זרעי ההתנהלות השיפוטית הקלוקלת והפרקטיקה המערכתית הפסולה", כתב ריבלין, "נטמנו הזרעים שהצמיחו שתילים מקולקלים". סגן הנשיא עוזיאל אישר לפוזננסקי כבקשתה "להשתבץ בתיק". "התנהלות לפיה תובע 'בוחר את השופט' מנוגדת לסדרי מנהל תקינים ויסודיים ויוצרת מראית עין לא ראויה. שיבוץ השופט שידון בתיקים השונים אל לו להיעשות לפי בחירת השופט או בחירת בעל הדין".

הלאה. מרבית המסרונים שהוחלפו במשך חודשים בין השופטת לתובע שביט, עסקו בתיאומים שונים: "הי שוב, סליחה על ההטרדה. רצינו לדעת אם ביום שני בבוקר (8.1) נוכל להגיע ללשכתך בבקשה להוצאת צווים בתיק החדש". פוזננסקי: "אכן תוכלו. אהיה בלשכתו של סגן הנשיא עוזיאל. שבת שלום".

"טיב ההתכתבות מגלה כי נציג הרשות לניירות ערך עקף בהסכמת השופטת ובשיתוף פעולה שלה את הדרך המנהלית הרגילה וניהל יחד עם השופטת את ההסדרים האדמיניסטרטיביים ישירות. התנהלות זו פגומה מיסודה". אנשי להב 433 שהעידו בפני ריבלין טענו בתוקף כי להם אין הסדרים דומים של קשר ישיר עם שופט.

השופט אביחי דורון

נשיא בית המשפט וסגנו כתבו אתמול לריבלין כי קשר בין התביעה לשופט מתבצע רק דרכם או באמצעות מזכירות בית משפט. "בבית משפט השלום בתל אביב נאה דורשים, ואין מקיימים", כתב ריבלין.

על אף הסברי השופטת, כי היא נאלצה לקיים קשר אדמיניסטרטיבי ישיר עם התביעה בהיעדר עוזר, גם טיעון זה נדחה. "הסבר זה אין בו די ואין בו כדי להצדיק את התנהלותה.פרקטיקה כזו של קשר ישיר אסור שתתקיים".

השלב הבא, אליבא דריבלין, עם התפתחות הקשר הוא בלתי נמנע. קרבת היתר שהתחילה בתיאום לוגיסטי הניבה בהמשך התכתבות פמיליארית. השופטת פוזננסקי כתבה באחת ההזדמנויות לעו"ד שביט: "אנא בקש ממנה שתגיע (נציגת המשטרה) בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים". התובע ענה: "בסדר. שבית המשפט ישמור על עצמו ולא יפול".

ולבסוף, באו הדיונים החסויים בלשכת השופטת, שלהם אין הצדקה. "אכן יש דיונים שהחסיון יאה להם כמו הוצאת צווים של מעצר ראשון וחיפוש, שיש צורך בהסתרתם מנחקר", כתב ריבלין. "אלא שהמרחב המוגן שנוצר לו בלשכה אל לו להשתרע גם להליכים שעצם קיומם אינו סוד". הנציב מתריע כי במהלך התיק "היטשטש הגבול בין לשכה לאולם, בין דיון שניתן לקיים במעמד צד אחד לבין דיון שיש לקיימו במהלך הצדדים כולם. זהו ביטוי נוסף לאותה קירבת יתר הנוצרת בין השופט לנציגי התביעה , שמופע קיצוני שלה מומחש באותם מסרונים".

 השופט צחי עוזיאל

"אין להלום בתיקי מעצר גלויים דיונים המתקיימים בלשכת השופט קודם לכניסת הצדדים לאולם, ואשר במסגרתם שומעים נציגי התביעה את עמדתו של שופט המעצרים ושומע השופט דברים והסברים מפי נציגי המשטרה – כשכל אלה אינם מובאים בפני העצורים ובאי כוחם".

קצינת המשטרה פקד אור רובין שייצגה את להב 433 בדיוני התיק, תיארה לריבלין את המתח המקצועי בין רשות ניירות ערך לחוקרי להב: "המתח הזה טבעי כי אנו באים מעולמות שונים. היו מתחים ברמה האישית, משחקי אגו".

השופטת פוזננסקי הסבירה לריבלין כי כשכתבה לשביט בווטסאפ ש"המתווה שחשבנו עליו קורם עור וגידים", היא התכוונה לכך שהיא ואיש רשות ניירות ערך היו למעשה באותו הראש,והסכימו לערוך מדרג בין החשודים, בעוד שאנשי להב היו דורשניים יותר. ריבלין כותב כי עו"ד שביט "מצא תועלת להחניף לשופטת, לגלות את אוזנה על 'סודות מחדר החקירה'", לשתף רכילויות על המתח והפערים בין החוקרים, והיא מצידה הגיבה כשותפה לדינמיקה חברתית. "התנהלות קלוקלת מצדו פוגשת התנהלות קלוקלת מצדה", כתב ריבלין, עד לסמס האחרון: 'אני מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת' – הכל כדי בזיון וקצף", כתב הנציב. אגב, אם גילתה השופטת גישה סנגוריאלית, כפי שנטען, זה לא בא לידי ביטוי מספיק על ידה בדיונים באולם, הוסיף הנציב.

"תנאי מוקדם ליכולתו של שופט לשמש בכהונתו הוא זה שהקהילה תרחוש אמון לרשות השופטת, תכיר בסמכותה הייחודית לשפוט", כתב ריבלין. "השופטת פוזננסקי הפרה את כללי האתיקה משלא הקפידה על התנהגות שיש בה לקיים ולשמר את אמון הציבור במעשה השפיטה". זאת למרות ש"אין זה המקרה בו שופט רוקם בסתר מזימה עם התביעה. בשום פנים לא היתה כאן הטיית משפט או קנוניה בין התביעה לבין בית המשפט".

 עו"ד ערן שחם שביט

עו"ד עודד סבוראי, בא כוחו של עו"ד ערן שחם-שביט, הגיב: "הדוח כולל מסקנות חשובות ומצייר תמונה ברורה כי התנאים והנורמות הקיימים בבית משפט השלום בתל אביב לא נתנו בידי עו״ד שביט ברירה אלא לנהל עם השופטת התכתבות באמצעות מסרונים בכל הנוגע לענייני הלוגיסטיקה של דיוני המעצרים בתיק בזק ותיק 4000. לאחר שהובהרו ההקשר והתוכן של חליפת המסרונים, ברור כעת כי הפרשנות הראשונה שניתנה היתה מוטעית ומוטה. בכוונת עו"ד שביט להמשיך במימוש ייעודו כעובד ציבור ומשפטן מקצועי, מצפוני, הגון וערכי, ולחזור ליטול חלק בחקירות סבוכות, באותה נחישות ובאותה הקפדה גם על זכויות חשודים, כפי שאלה באו לכדי ביטוי בתכתובת שעלתה לכותרות ביומיים האחרונים".

ערר אלוביץ וחפץ נדחה

בתוך כך, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערר שהגישו ניר חפץ ושאול אלוביץ על הארכת מעצרם עד יום ראשון, באמצעות עו"ד ז'ק חן ועו"ד ירון קוסטליץ.

"איני מקל ראש בטענה כי חילופי המסרונים, כפי שפורסמו ברבים, עלולים לפגוע באמון הציבור במערכות אכיפת החוק ולבסס תחושות חוסר הגינות ואי צדק", כתב השופט יוסי טופף. "מנגד, נוכח חומרת העבירות המיוחסות לעוררים, יש לאזן פגמים אלה אל מול שיקולים נוספים, ביניהם אינטרס הציבור למיצוי החקירה וחשיפת האמת, בשים לב לכלל המעורבים בפרשה. סבורני כי נכונה קבע בית המשפט כי ידו של האינטרס הציבורי במקרה זה על העליונה".

השופט יוסי טופף

השופט טופף פירט: "אין בשלב הדיוני בו מצוי ההליך כדי להצדיק שחרור העוררים על אתר,אך ורק על בסיס דוקטרינת הגנה מן הצדק. הצדדים – הן העוררים והן המשיבה – תמימי דעים בכל הנוגע לחומרת המקרה שברקע לבקשה, והביעו סלידתם מחילופי המסרונים בין השופטת והתובע. אין איש הממעיט מחומרת המעשה והשלכותיו, אך יש לזכור כי בשעה זו ממש מתקיימת בדיקה על ידי הגורמים המוסמכים וטרם נודעה תוצאתה. בשלב זה, והדברים נאמרים בזהירות רבה, על בסיס הידוע עד כה מוקדם לקבוע כי שובשה חקירתם של העוררים או הוטה משפטם לחומרה.

"יתר על כן, בית המשפט אשר דן בבקשה להארכת מעצרם בפעם השלישית נטל לעיונו את כל חומרי החקירה הרלוונטים לרבות הדוחות הסודיים, שמע באריכות את טיעוני באי כוח הצדדים והגיע למסקנה כי החשד הסביר נגד כל אחד מהעוררים התעצם עם התקדמות החקירה. בדרך זו יש כדי להסיר חשש גם אם חלילה הוכללו שיקולים זרים בעת הארכות מעצר קודמות". השופט ציין כי הוצגו לו מסמכים באשר לתנאים שסופקו לחשודים בשב"ס לרבות ביקורת רפואית, וציין כי "מצופה משב"ס להקל על תנאי מחייתם ולספק להם כל צרכיהם בעת שהותם במעצר".

 
 

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן