לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | נוער
מידע מורחב
עו"ד זיו קדוש
פלילי | פשיעה חמורה | סמים | מעצרים וחקירות | ייצוג אסירים
דניאל חקלאי – משרד עו"ד
פלילי | צווארון לבן | דין משמעתי
עו"ד ג'וליאן חדאד
עבירות מס | הלבנת הון | יצוג מול רשויות המס וחקירות
עו"ד קטי צווטקוב
פלילי | פשע חמור | אלימות | סמים | בינלאומי | דוברת רוסית
עו"ד אלון דוידוב
פלילי | כלכלי | צבאי
מוטאי-מצגר-גרבאווי
תעבורה | מיסים | נזיקין

פרויקט החפות הישראלי. יהיה או לא, ולמה זה טוב?

אם החזון של אבנר רוזנגרטן ועו"ד ארז אבוהב יתגשם, אולי לחפים מפשע שמאחורי הסורגים תהיה תקווה. השניים מציעים להקים פורום קבוע של עורכי דין ומומחים, שיוביל מהפכה בנושא המשפטים החוזרים, על בסיס הידע הפורנזי. עו"ד אבוהב: “אין סיבה שבארה"ב ייחשפו אלפי הרשעות שווא, ובישראל משפט חוזר יהיה תופעה נדירה”. רוזנגרטן: “השופטים שלנו לא מבינים כלום בראיות מדעיות"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

 maabada lezihuy plili bearhav
מעבדה עצמאית לזיהוי פלילי בארצות הברית

פרויקט החפות, שביטל הרשעות שווא בארה"ב ובבריטניה והביא לשחרורם שם של אלפי חפים מפשע שריצו עונשי מאסר – בקרוב בישראל?

בימים אלה דנה לשכת עורכי הדין בהצעתו של עו"ד ארז אבוהב להקמת פרויקט חפות ישראלי, שיכנס צוות סנגורים ומומחים פורנזיים אשר יבחן על בסיס קבוע ובהתנדבות הגשת בקשות למשפטים חוזרים לאסירים המרצים את עונשם, על בסיס ראיות מדעיות חדשות. להצעה שותף אבנר רוזנגרטן, הבעלים של המכון למדע פורנזי ובעבר איש המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה במשך 19 שנה.

 rozengerten avner od abuhav erez 199 199
 אבנר רוזנגרטן עו"ד ארז אבוהב

"יש לפחות עשרות חפים מפשע בישראל שהורשעו על בסיס ראיות שגויות ויושבים בבתי הסוהר”, מעריך עו"ד אבוהב. "מאז קום המדינה, ב-66 שנות משפט, אישר בית המשפט העליון משפטים חוזרים רק במקרים ספורים. מה הדבר אומר על מערכת המשפט? שהיא נקייה מטעויות? שאין חפים מפשע? קח את המקרה של רומן זדורוב, שהורשע פעמיים ברצח תאיר ראדה. קח את הסיפור של אדריאן שוורץ, שהורשע באונס קטינה גם במשפט חוזר. שני התיקים המורכבים האלה לא הגיעו עוד לקו הסיום. בימים הקרובים עתידים להתפרסם בבית המשפט העליון פסקי הדין בעניינם, בערעורים שהגישו זדורוב ושוורץ על הרשעותיהם החוזרות. בשני המקרים, ההכרעה בבית המשפט העליון תתקבל בעיקר על סמך ניתוחן של ראיות מדעיות. במקרה של זדורוב, החליט בית המשפט העליון באופן תקדימי לבחון ראיה וחוות דעת מדעית חדשה. אך זדורוב ושוורץ הם רק דוגמאות בודדות. לרוב, הנאשמים אשר הורשעו ומרצים תקופות מאסר ארוכות אין יכולת לשכור צוות משפטי נוסף או מומחים פורנזיים אשר יובילו עבורם מערכה נוספת".

zadurov post 150  shvartz adrian  
 רומן זדורוב אדריאן שוורץ (קול ישראל)

להפוך תיקים

לפני שבועיים הודיעה הסנגוריה הציבורית על הצטרפות הסנגוריה לרשת החפות הבינלאומית – מעין ארגון-גג של גופים מכל העולם, העוסקים בתיקון הרשעות שווא וייצוג אסירים, שראיות פורנזיות חדשות אשר הופקו בתיקם מערערות מן היסוד את בסיס הרשעתם – כל זאת על סמך מודל פרויקט החפות שפותח בארצות הברית.

"אפשר לעשות כאן פרויקט דומה שיובל על ידי הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, בשותפות עם הסנגוריה הציבורית”, מציע עו”ד אבוהב. "עורכי הדין מטעם הפורום הפלילי יבחנו פניות מאסירים וינתחו מחדש משפטית וראייתית פסקי דין מרשיעים. במקרים שבהם יעלה חשש להרשעת שווא, ייצגו עורכי הדין והמומחים פרו-בונו (כשירות לציבור, ז"ק) את האסירים ויבקשו משפט חוזר – פרקטיקה שכמעט לא קיימת כיום וחייבת להפוך לחלק מהעבודה של מערכת המשפט, שצריכה לקבל על עצמה בחינה חוזרת ורצינית של פסקי דין מרשיעים על סמך ראיות מדעיות שלא מוצו בעבר, כמו סימני אבק שריפה, שרידי ירי, די-אן-איי וכתמי דם. ראיות פורנזיות יכולות להפוך תיקים".

siboni didi 
 משקל מרכזי לממצאים. דידי סיבוני וילדיו

"רק לשם הדוגמה", מוסיף עו"ד אבוהב, "במשפטו של האב שהורשע בטלטול ילדיו התאומים והריגת אחד מהם, הבסיס להרשעה הוא חוות הדעת הרפואית. או למשל במקרה של דידי סיבוני, שהורשע ברצח אשתו, בעוד שלפי גרסתו היא איימה להתאבד ופלטה כדור כשהוא ניסה להוציא מידיה את האקדח – בהכרעה בין הגרסאות יש משקל מרכזי לממצאים כמו זווית הירי והשרידים. אם אתה מציג חוות דעת נגדית טובה של מומחה פורנזי, שתואמת גם לראיות נוספות ולגרסת הנאשם, זה יכול להוות בסיס למשפט חוזר.

"צריך לתקן את החוק, כך שראיה מדעית חדשה תביא אוטומטית להליך כזה. מדוע לא רואים כאן יותר משפטים חוזרים, ומדוע כשיש כאלו, הם באים רק אחרי שנים ארוכות? ברור שהרעיון לא נוח למערכת. אסירים יושבים שנים, שכחו אותם, ופתאום ייאלצו לדון בעניינם שוב. אני מקווה שלשכת עורכי הדין תשכיל לקדם את המהלך. עורכי דין גדולים ומכובדים מוכנים להירתם לעניין".

אין אמון

רוזנגרטן, הבעלים של המכון למדע פורנזי ואיש מז"פ לשעבר, מוכן גם הוא להתגייס לפרויקט חפות ישראלי מהסוג הזה. "אין לי אמון במערכת המשפט, ואני אומר את זה כמי ששירת במשטרה 19 שנים. אני טוען את זה לא מהיום, אלא משך עשרות שנים", אומר רוזנגרטן בשיחה עם "פוסטה".

"מערכת המשפט שלנו לא אמינה", מוסיף רוזנגרטן, "השופטים 'שייכים' או שפוטים של הפרקליטות ודוחים כל דבר שקשור להגנה. מעבר לזה, השופטים שלנו לא נבונים. הם לא מבינים כלום בראיות פורנזיות. פשוט לא מתמצאים בחומר, לא מבינים מה זו ראיה פורנזית וקונים כל מה שהפרקליטות אומרת להם. קח לדוגמה משפטי תעבורה. הרי תאונת דרכים היא אירוע פיזיקלי של התנגשות בין שני גופים. היית מצפה משופט תעבורה שיבין משהו בפיזיקה של כלי רכב. שיידע פיזיקה ברמה של כיתה י' בתיכון. אבל הם לא מבינים".

  dna
 הטכנולוגיה קיימת (אילוסטרציה)

המכון למדע פורנזי של רוזנגרטן הוא המקבילה האזרחית של המעבדה לזיהוי פלילי של המשטרה, והוא מגיש חוות דעת נגדיות התומכות בעמדות הסנגוריה במשפטים מוכרים רבים. כך למשל נאשם ברצח בשם מוחמד פארס מחורפיש, שהועמד לדין על רצח אחותו, זוכה לפני שנתיים, אחרי 33 חודשים בהם ישב במעצר. התביעה טענה כי עקבות הנעליים שהתגלו בכתמי הדם של הנרצחת שייכים לנאשם, אולם חוות הדעת של רוזנגרטן הוכיחה כי אותם עקבות הם של נעליים הגדולות בארבעה מספרים מנעליו, ומלבד זאת קיימות טביעות נעליים נוספות שאליהן לא התייחסו. בתיק רצח אחר שבו ניתן גזר דין בזמן האחרון, הורשע אלי פחימה ברצח בת זוגו ובתה ברמת גן. במקרה זה לא הועילה להגנה חוות הדעת של רוזנגרטן, ששללה את טענת התביעה כי ממרחי הצבע שנמצאו על ידיו של פחימה תואמים לצבע בדירת בת הזוג.

"פרויקט בדיקות חפות למורשעים יכול לתרום בשתי דרכים", אומר רוזנגרטן. "בתיקים מלפני 20 שנה ויותר לא הוצגו ראיות די-אן-איי כי לא היו כאלה, הטכנולוגיה לא היתה קיימת. אך במקרים מסוימים ניתן להפיק ראיות כאלה ולבדוק אותן גם בחלוף הזמן. לגבי תיקים מאמצע או סוף שנות התשעים ואילך, אפשר לבדוק האם מוצו באמת בהליכים שהתנהלו כל הבדיקות והראיות הפורנזיות שניתן היה להביא".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן