תומר גונן - משרד עורכי דין
דיני תעבורה | משפט פלילי | ייעוץ ליווי וייצוג
עו"ד אייל דהרי
תעבורה | פלילי

עולם קטן

נכתב על ידי ג'קי כהן ב 15/09/2015 21:07:53.

"ההבדל בין ילדים לגברים הוא רק במחיר הצעצועים שלהם. גברים לעולם לא מתבגרים, הם רק משפרים את סביבת המשחקים" * איציק מלכין, אספן דגמי המכוניות המיניאטוריות הכי מוכר בישראל, מנסה לבנות בארץ הקודש קהילה מיוחדת במינה, ועל הדרך מסביר ל"פוסטה" כמה דברים שחייבים לדעת על התחום

malkin itzik 400 300 3
איציק מלכין והאוסף. "חלק מהתרבות המוטורית הכללית בעולם"

במוצאי שבת שלפני ראש השנה זה היה אמור לקרות שוב: עשרות אנשים בגילאים שונים אמורים היו להתקבץ להם בבית עסק בחולון החל מהשעה שש לפנות ערב, ובמשך ארבע שעות לצחוק יחד, לספר, להשלים פערים, להחליף חוויות ורשמים ובקיצור – ליהנות מעוד מפגש אחד מיני רבים. המשותף לכולם: האהבה לדגמי מכוניות.

רובם של המשתתפים ככולם במפגשים מהסוג הזה הם אספני דגמי מכוניות, למרות שבמקרים רבים מגיעים למפגשים גם מי שאינם אספנים, בעיקר כדי להתרשם מהמיניאטורות המוטוריות. המפגש לא התקיים לבסוף, בעקבות מזג האוויר השרבי, שמנע מכמה אספנים – ביניהם אפילו אחד שאמור היה להגיע במיוחד מאילת – לצאת מהבית. אוטוטו ייקבע מועד חלופי, בתקווה שמזג האוויר לא יפריע שוב.

כמעט לכל אספן דגמי מכוניות יש סיפור, או יותר נכון: מאחורי כל אוסף יש סיפור. בשיחה של כל אספן דגמים עם אדם שאינו אוסף (ובדרך כלל גם לא מבין), כמעט תמיד מגיעות השאלות הקבועות, כמו למשל "איך התחלת לאסוף?" ו"כמה זה עולה לך?", וגם השאלות הציניות משהו, כמו "זה לא תחביב שמיועד לילדים?" או "למה אתה עושה את זה בכלל?".

אז הנה, תחילה, גילוי נאות. גם אני, כותב שורות אלו, אספן דגמי מכוניות. בשנתיים שבהן אני אוסף דגמים הופתעתי לגלות שכמוני יש עוד הרבה. אם בתחילה סיפרתי למתעניינים למיניהם ש"אני רק עוזר לילד לאסוף", מתישהו הפנמתי ואפילו התגאיתי באוסף שלי (כלומר, שלנו; שלי ושל הבן שלי). כמו רבים אחרים בישראל, גם אני "מכור" למגע המתכת של הדגמים. גם אני שייך לאלה שנהנים להביט בדגמים שלהם בכל בוקר לפני העבודה, בערב לפני השינה ולעיתים קרובות גם בין לבין.

החלטנו ב"פוסטה" לסקר את נושא "איסוף דגמי המכוניות". מידי פעם נציג כאן ראיונות וסיפורים אישיים של אספנים, ומי יודע - אולי גם כתבות שעוסקות בתחום. אבל ראשית, בהנחה שהנושא הוא לא "כוס התה" של קוראי "פוסטה", וכדי להסביר לקהל הרחב קצת יותר על איסוף דגמים, פניתי לאיציק מלכין, האיש שמייצג יותר מכל את עולם אספנות הדגמים בארץ.

מלכין הוא המנהל של אתר האינטרנט מינקארס (mincars), המתפקד כפורום ומגלם בתוכו עשרות ואולי אף מאות אספני דגמים. הוא חי את העולם הקטן הזה, תרתי משמע, מידי יום ביומו, והוא בהחלט האיש המתאים ביותר להסביר במה בדיוק מדובר.

mifgash asfanim
אחד מהמפגשים האחרונים (מלכין יושב על כיסא, במרכז). "קהילה נפלאה" 

ההעתקים הכי מדויקים למקור

מלכין (37) נולד בירושלים וכבר כילד החל להתעניין בתחום המוטורי. "להסביר את התחביב האישי שלי לקהל הרחב זה די קל", הוא מתמסר לנושא הכתבה, "אני מתעניין מאוד בתחום המוטורי כי כבר בתור ילד, רוב המתנות והצעצועים שהייתי מקבל היו קשורים לעולם הרכב. משם כנער התחילה אצלי ההתעניינות בעולם התחבורה הכללי, ככה שהתחלתי לקרוא כל מה שקשור בנושא, החל מההיסטוריה ועד איך הכל עובד. אפילו למדתי את הנושא בתיכון, ואחרי שנים של איסוף חוברות, ספרים ועוד כל מיני פריטים שונים מהעולם המוטורי בארץ ובעולם, נתקלתי בכלי רכב מיניאטורי שייצג את אחד הרכבים שאני מעריך. אני לא הנכד של סולטאן ברוניי, או הבן של ג'יי לנו או האחיין של ראלף לורן - שיש להם אוספים של רכבים אמיתיים במיליוני דולרים - ולצערי אין ברשותי את האמצעים הכלכליים לרכוש את כל הרכבים שאני חולם שיהיו בבעלותי, אז אני מנסה להביא את כולם לאוסף שלי, רק כמיניאטורות. השאיפה שלי היא למלא את הוויטרינות שלי בהעתקים הכי מדויקים למקור, וזה מה שאני עושה".

לאוסף של מלכין נשוב מאוחר יותר, ויש למה לחכות.

השאלה המרכזית היא זו: איך אפשר להסביר לקהל הרחב, שאינו אוסף דגמים, מעט יותר על התחום הזה?

"בגלל שכולנו שונים ומיוחדים, לכל אחד מאיתנו יש תחום עניין אישי שמעניין רק אותו וגורם לו להרבה אושר. קודם כל, הקו המנחה הוא סוג האוסף. יש כאלה שאוספים רק מכוניות, יש כאלה שאוספים אופנועים, ויש אספנים של דגמים אחרים כמו משאיות, אוטובוסים, כלים כבדים כמו דחפורים וכדומה. אחר כך, יש את תחום האיסוף; למשל, דגמים של רכבי יוקרה, דגמי רכבי ספורט, רכבי על, רכבי מרוץ, אופנועי מרוץ וכדומה. יש גם המתרכזים במיוחד בחברה מייצרת אחת, כמו למשל למבורגיני, מרצדס, פורשה, רנו, דוקאטי וכדומה. ויש המתעמקים עוד יותר. למשל, כאלה שאוספים דגמים ספציפיים, כמו למשל רכבי שברולט קורבט, או פורד מוסטנג, או פורשה 911. או כאלה שאוספים דגמים של רכבים היסטוריים, כמו למשל מנצחי לאמאנס, שוברי שיא המהירות, רכבים ששברו מוסכמות וכדומה. בין האספנים יש גם כאלה שאוספים דגמי מכוניות שהופיעו בסרטים, ניידות משטרה, מוניות, רכבים מארץ מסוימת, דגמי הרכבים של נהג מרוצים אהוב ועוד".

מלכין מבהיר ש"יש מי שבוחרים לאסוף בתחום התמקצעות אחד ויש כאלו שבוחרים בכמה תחומים ולפעמים משלבים כמה. מה שמעניין אותי תמיד זה לראות את הבחירות האישיות שכל אחד מבצע לאוסף האישי שלו, ואיך לפעמים דגם אחד מתאים ליותר מאספן אחד. זה מאוד מעניין לראות דגם מסוים שלכל אחד יש סיבה אחרת להכניס אותו לאוסף שלו".

אחד האלמנטים החשובים באוספים של דגמי מכוניות הוא כמובן קנה המידה. "בדרך כלל אנשים בוחרים בקנה מידה אחיד לאוסף שלהם", מסביר מלכין, "קנה מידה הוא היחס הממשי בין הרכב האמיתי לדגם המוקטן שלו, המסומל במספרים. לדוגמה, דגם בקנה מידה 1:18 אומר שכל יחידת מידה בדגם שווה 18 יחידות ברכב האמיתי. לכל אחד מתאים קנה מידה אחר בגלל היתרונות והחסרונות שיש לכל קנה מידה".

dgamim itzik malkin
האמריקאיות של מלכין. "מעל 600 דגמים בכל הקני מידה"

קהילה בונה קהילה

אתה המנהל של האתר mincars. לאתר, שהוא למעשה פורום ובית לאספנים, יש מטרה?

"בארץ קיימת קבוצה של אספנים שמתאגדים תחת פורום אחד. המטרה של הפורום היא לאחד את האספנים בארץ, ללמד, לחנך, לתמוך ולתת מענה לכל השאלות של האספנים ובנוסף להכווין אותם ולעזור להגדיל את האוסף לפי הרצונות שלהם. אנו מנסים להיפגש מדי תקופה כדי להראות את הדגמים שלנו, להשוות ובעיקר כדי לדבר על הנושא האהוב עלינו - עולם הדגמים. לחלק מהמפגשים שלנו יש נושא מאחד למפגש".

אתה זה שניסית, ועודך מנסה, לבנות קהילת אספנים בישראל. האם עד כה יש הצלחה?

"יש הצלחות ויש לצערי גם הרבה כישלונות אבל ככה זה עם כל דבר. לדעתי, כמו שאין הרבה תחומי עניין ותחביבים להרבה אנשים כיום, בגלל הקושי היום יומי מכל הבחינות בארץ. קשה לנו להשקיע ולפתח תרבות מוטורית באופן כללי, אם זה מרוצים חוקיים בארץ או פתיחת מועדוני חברים לכל רכב, כמו שיש בחו"ל. לדעתי איסוף כלי הרכב המיניאטוריים הוא חלק מהתרבות המוטורית הכללית בעולם, אבל כאן בארץ מפנים יותר משאבים לדברים אחרים שחשובים יותר, וחוסכים בהשקעה בתחביבים ובתחומי עניין שונים. לכן אני לא יודע מה העתיד יביא עלינו".

איך היית רוצה לראות את קהילת האספנים בישראל?

"האידיאל שלי לקהילה אספנית בארץ הוא זה: קבוצה ענקית של אנשים מכול קצוות הארץ - ללא הבדל של דת, גזע, מין, השקפה פוליטית, נטיות מיניות וכל שאר המגדרים שיש - שכל מה שחשוב להם זה רק האהבה של כולם לתחום כלי הרכב המיניאטוריים. ניפגש פעם בחודשיים בשלושה מוקדים בארץ ונערוך לפחות שתי תערוכות ענקיות בארץ, עם כמות מבקרים שיבואו לראות, ללמוד ואולי להתחיל לאסוף".

osef itzik malkin2
עוד פינה באוסף של מלכין. "הכל עניין של חינוך"

ילדים של החיים

במדינות אחרות בעולם, ובעיקר בארצות הברית, מכסיקו וקנדה, איסוף דגמי רכבים נחשב לתחביב שהמונים נהנים ממנו, אבל בישראל, כמו במגוון רחב של תחומים אחרים, אין כל כך מודעות לנושא. ניתן להסביר זאת כפי שמלכין עשה, בהתייחס לבעיות הקיומיות של מדינה שרוב תקציבה הולך לביטחון, אבל העובדה היא זו: בישראל חנות אחת בלבד מתרכזת במכירת דגמים, ובהיעדר מענה מתאים ומגוון, רוב האספנים מוצאים מפלט באתרי המכירות באינטרנט, ובעיקר באיביי (EBAY).

יש הסבורים כי הסיבה להיעדר היצע מספיק של דגמי מכוניות בארץ נעוץ בעיקר בכך שנוטים להחשיב אספני דגמים כילדותיים. "לצערי", אומר מלכין, "כחלק מהניסיון שלי עם הציבור הכללי, בתערוכות שערכנו בעבר, הרבה מתייחסים לדגמים כצעצוע, כי זה קטן ובדרך כלל מזוהה עם ילדים וצעצועים. בהחלט אפשר לומר, שחלק ממה שנמכר בארץ יכול להיחשב כצעצוע. יש תמיד את השאלה המעצבנת הזו: 'אתה באמת משקיע בזה כסף?'. או 'מה לאדם מבוגר ולזה?'. אחרי הסבר קצר והדגמה על הפרטים של הדגם, הדעה משתנה, כי הכל עניין של חינוך, והמון אנשים לצערי לא ממש מודעים לתחום הזה. יש גם הרבה אספנים שמוצאים את האתר שלנו אחרי שהם היו בטוחים שהם היחידים בישראל שאוספים דגמים".

אז מה ההבדל באמת בין דגמים לצעצועים?

"עולם כלי הרכב המיניאטוריים מלא בחברות שמייצרות ברמות איכות שונות. לכן אתה יכול למצוא בהחלט דגמים שמיוצרים ברמה נמוכה ולכן מתאימים להיקרא צעצועים, ויש גם דגמים שמיוצרים ברמה מאוד גבוהה ושם בדרך כלל כתוב על הקופסא 'לא לילדים' או 'מעל גיל 14', בגלל כמות ההשקעה בפרטים הקטנים של הדגמים. בכך למעשה מעלים את רמת הדגם מצעצוע לפריט אספני".

יש דוגמאות?

"יש לי דגם שמיוצר מיותר מעשרה סוגים שונים של חומרים, עם חמישה סוגי מתכת, שני סוגי עור, שני סוגי בד, שני סוגי עץ ופלסטיק. יש לי גם דגמים שמוגבלים מבחינה כמותית וממוספרים, כלומר שיש בודדים מהם בעולם כולו. הדגמים של רוב האספנים יושבים בתוך ויטרינות מסודרות ששומרות על הדגמים מאבק ונזקים. זה לא שאנחנו משחקים במכוניות מתנגשות ועושים 'וום וום'".

"מצד שני", מסייג מלכין, "יש לשמחתי גם בארץ אספני הוט-ווילס (דגמי מכוניות בקנה מידה שנע סביב 1:64) שזה בהחלט צעצוע לכל דבר, אבל ברגע שהאספן שרוכש אותם משאיר אותם בקופסאות המקוריות, זה בהחלט הופך את 'האגרנות' של צעצועים לאוסף מיוחד ומשמעותי בכל קנה מידה אספני. בדרך כלל דגמי הצעצוע הם כלי מעולה לכניסה לעולם האספני. שם לומדים להכיר מה אוהבים ומה לא, ואז מחליטים אם ואיך להמשיך".

ומה בקשר לשיוך הילדותי הזה?

"אני באמת לא יודע אם אנחנו 'ילדים לנצח' או שיש לנו תסביך 'פיטר פן' ואנחנו נאחזים בכל מה שמזכיר לנו את הילדות 'העשוקה' וחסרת הצעצועים שלנו", עונה מלכין בחיוך ומוסיף: "אבל אני מאוד מאמין במשפט הבא: 'ההבדל בין ילדים לגברים הוא רק במחיר הצעצועים שלהם. גברים לעולם לא מתבגרים, הם רק משפרים את סביבת המשחקים שלהם'. כל עוד דבר מסוים גורם לך אושר והוא חוקי ולא מפריע לאף אחד אחר, אני לא רואה בעיה בזה".

sterling mos
בהערכה, מנהג המרוצים האגדי. מרצדס 722, אחד הדגמים היקרים באוסף

הקדשה אישית מסטרלינג מוס

אחרי ההסברים, הגיע הזמן להתמקד במלכין עצמו, או יותר נכון – באוסף שלו, שנחשב לאחד היפים והמוערכים בישראל. אוסף שבהחלט יותר מראוי להתחיל את סדרת הכתבות בנושא באתר "פוסטה". מלכין, כיום תושב כפר יונה הסמוכה לנתניה, עובד כמאבטח מפעלים ואוסף דגמי מכוניות באופן מקצועי ורציני החל משנת 2000. כיום הוויטרינות שלו בבית מלאות ב"מעל 600 דגמים בכל קני המידה ובכל תחום שמעניין אותי ויש הרבה כאלו".

"למעשה, היה לי אוסף מאז ומעולם", הוא מספר, "זה התחיל עם הצעצועים שקיבלתי כילד ורכשתי כנער. רק במהלך השרות הצבאי שלי, באחת החופשות, ביקרתי בשוק הפשפשים בתל אביב וחיפשתי תוספות לאוסף הקודם שלי. נתקלתי בדגם בקנה מידה 1:18, ומאז אני מכור לקנה מידה הזה, כי לדעתי האישית הוא הכי מספק, למרות שמאז אני כבר לא מגביל את עצמי לקנה מידה, כי יש דברים נפלאים בכל קני המידה".

meyuhedet malkin itzik
חתימה של המעצב על מגש מיוחד. הולדן איפגי

רבים מהאספנים אומרים שמדובר בתחביב שהפך להתמכרות? או כמו שהגדיר זאת אספן אחר: "התמכרות טובה".

"בהחלט כן. שלום, קוראים לי איציק, ואני מכור לדגמים קשים".

אוסף הוא גם דבר יקר. האם זה אומר שהוא בא על חשבון דברים אחרים?

"ודאי. אני לא זוכר מתי טסתי לחו"ל או רכשתי משהוא יקר מחוץ לעולם הדגמים".

מהו הדגם הכי אהוב עליך באוסף?

"אני אוהב את כל הדגמים שיש לי באוסף. באמת שאני לא יכול לחשוב על אחד מיוחד, כי יש לי כל כך הרבה כאלו. לכן בשנים האחרונות אני אומר שהדגם האהוב עליי הוא זה שאני הולך לרכוש, כי אני די אובססיבי עליו ועד שהוא לא מגיע לוויטרינה שלי, אני לא רגוע. מהרגע שהוא נכנס לאוסף, אני אוהב אותו כמו כל השאר, וככה המעגל חוזר על עצמו עם כל דגם מחדש".

מהו הדגם הכי יקר אצלך באוסף?

"יש ברשותי הרבה דגמים יקרים. יש לי כארבעה שעולים כמעט כמו משכורת ממוצעת בשוק העבודה. שני בוגאוטי 41 רויאל 'המלכה', של היצרן באוור. רכשתי את שניהם בהפרש של שנה לכבוד יום ההולדת שלי. הבוגאוטי טייפ 41, הידועה יותר בכינוי שלה רויאל, היא רכב סופר יוקרתי עם בסיס גלגלים של 4.3 מטר, משקל שלדה של 3.2 טון ומנוע טורי עם שמונה צילינדרים בנפח מפלצתי של 12.7 ליטר, שמפיק כמעט 300 כוחות סוס והמהירות המרבית שלו היתה כ-210 קמ"ש. אטורה בוגאוטי תכנן לייצר 25 רכבים ולמכור אותם לבתי מלוכה ובני אצולה, שבלי ראיון אישי עם בוגאוטי לא היית אפילו נחשב לקונה. הוא תכנן שהיא תהפוך לרכב הכי יוקרתי שאי פעם יוצר, אבל עקב המשבר הכלכלי, אפילו בני מלוכה לא יכלו להרשות לעצמם רכב שכזה, ולכן מתוך 25 רכבים יוצרו רק שישה, ומתוכם נמכרו רק שלושה רכבים. הדגם מיוצר מיותר מעשרה סוגים שונים של חומרים, עם חמישה סוגי מתכת, שני סוגי עור, שני סוגי בד, שני סוגי עץ ופלסטיק, ובעל יותר מ-1300 חלקים שונים".

meyuhadim
סופר יוקרתי עם היסטוריה מרתקת. בוגאוטי 41 רויאל "המלכה"

"הדגם השלישי הוא של ההולדן איפגי, שמוגבל ל-300 יחידות והמספר שלי הוא 003, עם חתימה של המעצב על מגש מיוחד. האיפגיי הוצגה בשנת 2007 על ידי 'הולדן' האוסטרלית בתערוכת הרכב בסידני, כמחווה היסטורית לכבוד 50 שנה לאחד מהרכבים שהתחיל הכל. ליצרן האוסטרלי המיוחד הזה, בעל מנוע וי-8 עם 644 כוחות סוס. אחרי שזכתה בפרס של רכב הקונספט לשנת 2007 וטיול בעולם להצגת הרכב, היא מצאה את מקומה במוזיאון הרכב הלאומי בבירדווד שבדרום אוסטרליה".

"הרכב הרביעי הוא דגם עם חתימה מוקדשת לי אישית, על ידי נהג המרוצים האגדי האהוב עליי ביותר, סר סטרלינג מוס, על המרצדס 722 שאיתה הוא ניצח את מרוץ המילֶה-מילייה בשנת 1955".

מתי תוכל לומר שהאוסף שלך מושלם ואין יותר מה להוסיף אליו?

"לא יודע. תמיד יוצאים דגמים מרשימים מיוחדים שאני אוהב ורוצה לאוסף. כרגע אני די מצמצם בגלל חוסר מקום, עד שנוסיף עוד ארונות תצוגה".

לסיום, האם חשבת פעם להפסיק לאסוף?

"לפעמים כן. יש לך ימים רעים, כמו בכל תחום. לשמחתי, יש לי חברים טובים שעוזרים לי לצאת מזה. הנה, זה עוד חלק ממה שהקהילה הנפלאה הזו נותנת לך".

הוסף תגובה
Comments icon
אחד מהפרטים שהוזנו אינם נכונים. אנא הזן מחדש התגובה נשלחה לצוות האתר בהצלחה.
שלח send comment
שירותים מקצועיים
מרכז התחלה חדשה
שיקום אסירים | טיפול בעברייני מין | גמילה מסמים | טיפול קבוצתי | טיפול פרטני

רונן הלל ניהול מוניטין
מחיקת כתבות מגוגל ודחיקת אזכורים שליליים

עו"ד רותם טובול
פלילי | פשיעה כלכלית | תעבורה | אסירים וחנינות
קטגוריה 2