צווארון לבן
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | מעצרים וחקירות
0506597777 מידע מורחב
פלילי | צבאי | מעצרים וחקירות
0505275828 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

ניר קידר – צלם מקצועי לעורכי דין
שירותים מקצועיים | צילום עורכי דין
מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים

ספורט הפוסטה על דו"ח זליכה

למחנאות בתקשורת הספורט יש ביטוי בפרוטוקולים החיוורים של ועדת זליכה. שלומי ברזל מ"הארץ" לא סטה מהקו המערכתי שהנהיג * עמיר פלג מ"ידיעות" כינה את לוזון "עבריין סדרתי" * אוריאל דסקל מ"כלכליסט" הציע מודל מהפכני גרמני * רון קופמן יצא קוף כרגיל * ל"פוסטה" רק נותר לשאול, הכיצד לא בדקה הוועדה את אם כל הרעות החולות – ההימורים בספורט
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
zelicha doch
pdf לחצו לקריאת הדו"ח. פאנל לבנת וזליכה במסיבת העיתונאים

חילופי הדברים בין שרת התרבות והספורט לימור לבנת, לבין עיתונאי "הארץ" משה בוקר, שהופסקו רק בהתערבות איש ביטחון, היו אקורד סיום אירוני לעבודתה של ועדת זליכה לבחינת המבנה הניהולי בכדורגל הישראלי. המהומה הקולנית במסיבת העיתונאים שהציגה את דו"ח הוועדה בראשותו של פרופסור ירון זליכה (מצורף), נמשכה כל השבוע בעיתונים ובטלוויזיה, ואף זכתה לרמיקס ויראלי של נוי אלוש – "אתה לא תפריע לי". עם כל הכבוד למהומה התקשורתית שהתפתחה לה כאן ברוח "תוכניות הצעקות" אשר השתלטו על הספורט הישראלי, בסופו של דבר מדובר בדו"ח פורמלי שמנותק מההוויה האמיתית של הכדורגל הישראלי ועסוק בסגירת חשבונות בעיקר, הן של המשתתפים בדיונים והן של חברי הוועדה, לרבות מסקנותיהם.

בשביל לומר שאבי לוזון הוא ככה וככה והכדורגל הישראלי רקוב לא מספיק למרוח דיעות פובלציסטיות של גיבורי הסצינה, צריך לחקור, להמחיש את הגועל נפש של לוזון ולהראות את הריקבון בכדורגל. כמו בתסריט טוב, לא לדבר על אירועי הסרט, להמחיש אותם באמצעות הדמויות, להראות אותם באמצעות סיפורים. עם כל הכבוד לנסיך הזעם של השחיתות הישראלית, את הקומבינות של לוזון והריקבון של הכדורגל הישראלי לא רואים באף אחד מהפרקים של דו"ח זליכה, במקרה הטוב דיברו עליהם כמו במוסף ספורט לא מושקע לסיום עונה.

שבוע אחרי המהומה התקשורתית מתברר שהיצרים והאינטרסים המנוגדים שליוו את הופעת נציגי הקבוצות בוועדה לא פסחו על הופעת נציגי תקשורת הספורט שנטלו חלק בדיונים, עמדותיהם ורשמיהם המנוגדים מוצגים כאן.

ברזל – הלוזוני

הסאב-טקסט של ועדת זליכה הוא אי אמון במוסדות ההתאחדות ובעומד בראשה. תזכורת. בפתח הההודעה לעיתונות שהוציאה השרה, שכבר התעמתה עם לוזון בכמה הזדמנויות, מופיע הסעיף שקובע כי "בראש ההתאחדות לכדורגל, לא יכהן אדם הנמצא בניגוד עניינים" – רמז עבה ללוזון, שמשפחתו היא השליטה הבלתי מעורערת במכבי פ"ת. אין זה פלא איפה שדווקא משה בוקר תקף את השרה לבנת. העיתונאי הוותיק ידוע בכתבותיו האוהדות לאבי לוזון, ואף ספג ביקורת על נטייתו המובהקת לצדד ביו"ר ההתאחדות בכתבה שפורסמה "בעין השביעית". בוקר, שטען לניגוד עניינים בעבודת הוועדה, אמנם לא הוזמן לדיונים, אבל את עמדתו העקרונית ייצג בישיבות הוועדה הבוס הקודם שלו, עורכו לשעבר של מדור הספורט ב"הארץ", שלומי ברזל, שמונה בחודש שעבר לראש מערך ההסברה של ההתאחדות.

ברזל, בכובעו הקודם כעיתונאי ועורך ספורט רציני ומיומן, הוזמן לאחד מדיוני הוועדה וכבר שם החל לרכך מעט את הרוח הביקורתית הנושבת מהפרוטוקולים נגד יושב ראש ההתאחדות. ברזל צפה כי "ייתכן שראשי ההתאחדות יחששו מהמסקנות של הוועדה וייפנו לאופ"א ופיפ"א", מה שאכן קרה: יממה לאחר פרסום הדו"ח איים נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, שאם הדו"ח ייושם – כלומר אם המדינה תתערב בענייני ההתאחדות – הכדורגל הישראלי עלול לספוג עונש השעייה. ברזל גם ציין כי ב"פרשת 'הכדור המרכזי' (פרשה בה נחשדו בכירים בכדורגל הישראלי בהטיית משחקים תמורת תשלום) אבי לוזון נקי", ולא ידע עד כמה הוא צדק. בסוף השבוע נמסר על סגירת תיק החקירה בפרשה אומללה זו של מחלק ההונאה במחוז מרכז של המשטרה, מה שטורף את הקלפים של מסקנות הוועדה ומסייע ללוזון ולחבריו במדור הספורט של "הארץ" להרים ראש.

דסקל – הגרמני

אל נושא האוהדים במגרשי הכדורגל התייחס עורך הספורט של  "כלכליסט", אוריאל דסקל, שהיה פעם ראש דסק החוץ ב"ספורט הארץ". דסקל הציע לאמץ מודל ניהולי הנהוג באירופה, לפיו אוהדי הקבוצה הם שותפים בבעלות עליה. "הקלישאה שהקבוצה שייכת לאוהדים היא לא קלישאה, זאת אמת", אמר דסקל לחברי הוועדה. "אוהד הולך עם קבוצתו כל השנים וזו הבנה שלא קיימת בכלל ברשויות הכדורגל בישראל. במקרה הטוב, הם מתייחסים לאוהדים כלקוחות, ובמקרה הרע כפושעים, זה השבר הגדול".

דסקל הציג בדיון אליו הוזמן את המודל הנהוג בגרמניה, לפיו 50 אחוז ממניות הקבוצה הם בבעלות האוהדים. "ב-1999 הגיעו למסקנה שאגודות הספורט נכשלו והוחלט עם התאחדות הכדורגל הגרמנית לחלק את הקבוצה ל-50 אחוז חברה בע"מ ו-50 אחוז לחברים", הסביר דסקל. "כך מרוויחים גישה לקהל וחשיפה. באיירן מינכן היא 80 אחוז של חברי המועדון, 10 אחוז אדידס ו-10 אחוז הארדי. שתי האחרונות ידעו שהן ירוויחו חשיפה גדולה מאוד והאינטרס העסקי-מותגי להיכנס לקבוצות כדורגל קיים". דסקל טען שמעורבות האוהדים בניהול הקבוצה תגביר את השקיפות בכדורגל הישראלי ותמנע מצב שבו משקיע בודד יקנה קבוצה וישתלט עליה ממניעים שאינם טובת המועדון, מה שיותיר אותה במצב רעוע אחרי שהמשקיע יגשים את שאיפותיו. על אף הנימוקים המפורטים, בדו"ח כמעט ולא קיימת התייחסות להצעות שהעלה דסקל.

פלג – המצליף

עיתונאי נוסף שהוזמן לדיוני הוועדה הוא עמיר פלג מ"ידיעות אחרונות", שייצג היטב את מחנה המתנגדים ללוזון. "אם נתלונן יזרקו אותנו מאופ"א זאת שטות, כי לוזון לא ירצה שיזרקו אותנו משם", הבהיר פלג לחברי הוועדה, "אם רוצים לזרוק אותנו שיזרקו במחיר שנבריא את המערכת". פלג לא היסס לתקוף את יו"ר ההתאחדות בחריפות: "כל עוד אלה האנשים שיושבים במערכת אין לה תקומה. אבי לוזון לא סופר אף אחד, לא רק עיתונים אלא גם את המשטרה", אמר פלג, וכינה את לוזון בדיונים, "עבריין סדרתי". ברוח מאמריו התקיפים, פלג הצליף גם ביו"ר הוועד האולמפי לשעבר צבי ורשביאק ("הרעה החולה של הספורט האולימפי") ובסגן יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שטרן חלובה ("יושב כסגן לנצח נצחים").

קופמן – הנביא

רון קופמן, שגם ידוע בטון התקיף שלו, היה הפעם מרוסן יותר והציג את רעיונותיו למבנה הניהולי הרצוי, בהם רעיון תקרת השכר המקובל בספורט האמריקאי. קופמן גם התייחס לתלות של שחקני נוער בקבוצות והציע הקמת אקדמיות, וכן טען שיש להשקיע יותר בהקמת תשתיות לגילאים הצעירים. אנקדוטה משעשת ניתן למצוא לקראת סוף דבריו של קופמן, הרשם של הפרוטוקול ויתר על הפורמליות לטובת הסחבקיה האירונית של קופמן ושייך את אחד הציטוטים של העיתונאי לכינוי שדבק בו, "הקוף".

פוסטה – הפלילי

זליכה היה חייב למנות לצידו צוות תחקירנים נמרצים במקביל לחבורת הפנסיונרים הממורמרים, להפשיל שרוולים, לצלול לארכיונים ולהראות את הריקבון עצמו. הוא למשל היה יכול לפרוט לפרוטות את תיק המשפט של חגי זגורי, שבו הראתה המשטרה כיצד משתלט ארגון פשע על שתי קבוצות כדורגל גדולות בעיר באר שבע, וכיצד אבי לוזון והנהלת ההתאחדות לכדורגל מכשירים את השרץ – בעלים של אחד המועדונים. הוא היה יכול לפשפש בתיק ההימורים של משטרת תל אביב, שפשטה על צ'יינג' בהרצליה והראתה כיצד במשך חמש שנים התנהלה בו פעילות עניפה של הימורים בספורט באתרים בלתי חוקיים של ארגוני פשיעה, שחלק מבכיריהם משתייכים למילייה הבילויים והשעשועים של עמוס ואבי לוזון. אלה היו שתי דוגמאות בלבד, שגיבוריהם מתנהלים במרחק יריקה מזליכה תושב רמת גן, אבל כמו רבים אחרים גם הוא פשוט לא אוהב להתעסק עם העבריינים האמיתיים.

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן