מבזקים+
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | אסירים | משפחה | נוער
0505417090 מידע מורחב
פלילי | צבאי | מעצרים וחקירות
0505275828 מידע מורחב
פלילי | נוער | אסירים | סייבר
0523559949 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר | עתירות אסירים
503456448 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים
מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין

סיפור חיים

עו"ד חיים משגב כתב רומן מתח, שדרכו הוא מנתח ומביע את דעתו, ממרום 50 שנות קריירה, על הדרך בה עובדות באמת מערכות המשפט ואכיפת החוק. על משטרה ופרקליטות תופרי תיקים, שופטים עמוסי אינטרסים וקליקת הון-שלטון עם קודים של עולם עברייני. וכן, התמונה שמתאר המחבר רחוקה מלהחמיא גם לדמות הסנגור: "יש שלב שבו אתה מתחיל להיות מריונטה"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
sipur amiti sefer 330 com
ד"ר חיים משגב וספרו החדש

"סיפור אמיתי", קרא עו"ד ד"ר חיים משגב לספרו החדש, ולא בכדי. משגב, שקיבל את הרשיון שלו לעריכת דין בשנת 1966, עשה שימוש בנסיון ובפרספקטיבה של כמעט חמישה עשורים במקצוע, כדי לכתוב רומן עלילתי-בדיוני ראשון, כביכול – ספר מתח אחרי חמישה ספרי הגות ואקטואליה שכתב. עלילה בדיונית? לכאורה. 

בפועל, עו"ד משגב שתל בעלילה סיפורים אותנטיים מעשרות שנות קריירה, המציגים את מערכת המשפט, עורכי הדין ואוכפי החוק, במערומיהם. סיפורם של סנגור כריזמטי ומצליח, ושל לקוחו, טייקון פשע העומד בראש רשימת היעדים המשטרתית, משמש את עו"ד משגב כפלטפורמה באמצעותה הוא מפרק את עולם המשפט לגורמים ומציג את המניעים ודרכי ההתנהלות והפעולה האמיתיים, לשיטתו, של גורמי אכיפת החוק, סנגורים ושופטים.

גיבור הספר, עו"ד דני בן-אור, הוא פרקליט צמרת וסלב: מוכשר, כריזמטי, מקושר, מתוקשר, אבל גם זחוח, יהיר, אופורטוניסט נטול עכבות וחסר אתיקה.  

המשטרה והפרקליטות הם גורמים שלפי הכותב, "משחקים בגורלות של בני אדם": קצינים לוקחי שוחד. מפכ"ל ופרקליט מדינה שפועלים מתוך שכרון כוח ותופרים תיקים, "תופסים בביצים" כל מי שלא לרוחם, לאו דווקא עבריינים – גם בעלי תפקידים בשירות המדינה.

השופטים הם נשואי פנים, עמוסי אינטרסים נסתרים, מסתירים שלדים בארון. מחוברים לאליטות, יודעים באיזה צד מרוחה החמאה. "מי שמזדמן לאולמם מבין שאלת הצדק מכוסת עיניים, גם כי לעתים היא קצת טיפשה", כותב משגב.

חברי מועדון האליטה, ההון-שלטון, מתוארים בכלל בצורה אפלה, ומשגב מוצא נקודות השקה ודמיון ביניהם לחברי ארגון מאפיה: דואגים לעצמם. בוזזים משאבים. נוטלים פריבילגיות. מנהלים עסקים מלוכלכים. מנהלים אורח חיים מושחת. יד רוחצת יד, אחד מכסה על השני, ומהחברות הזו משחרר רק המוות. הסגנון שלהם מתייפייף, מעודן וכאילו בסטייל, אבל "הכל כמו בעולם שלנו, רק בהיקפים הרבה יותר גדולים", כמו שאומר אחד מגיבורי הספר, הרצל מרציאנו המגה-עבריין.

"מי שקורא את הספר מבין שהדמות החיובית, המרתקת ביותר, וזו שהמחבר אוהב, היא של העבריין הבכיר מרציאנו. הוא האיש שנופל קורבן למערכת מושחתת" – אומר לי עו"ד משגב בשיחה על הספר, שיצא לאור בהוצאת קונטנטו.

sipur amiti sefer
הספר "סיפור אמיתי"

פסק זמן

פליליסט שאינו רוחש יותר מדי אמון ברשויות, זו אולי לא חדשה, אבל עו"ד משגב, שנולד בתל אביב לפני 76 שנה, מתאר ממרום הוותק ונסיונו, באופן ביקורתי מאוד בספר, את דמותו של הסנגור. מצד אחד, הוא מביע אמפתיה למסלול שעשה עו"ד בן-אור, בדומה להרבה פליליסטים מוכרים, משכונת המצוקה והדלות בה גדל, ועד למעמד פרקליט הצמרת, כשהכישורים שרכש בסביבה ההישרדותית-העבריינית משרתים אותו כל הדרך – שם למד "איך לשרוט, לבעוט, לנשוך ולהילחם".

מצד שני, עכבות מוסריות לא היו אף פעם חלק מאופיו של בן-אור. את דירתו המפוארת רכש בקומבינה, בעסקה לא כשרה. הכסף הרב שצבר לא עבר בדרך כלל דרך חשבון הבנק שלו והוסתר במקלטי מס, והקבלות שהוציא מעולם לא שיקפו את שכר הטרחה שגבה בפועל. גם ללקוחותיו הוא מסייע לעבור על החוק ולהלבין הון, ללא שום הסתייגות, להיפך: זה הדבר שמאפשר לו לגבות שכר טרחה שמן ולקרוע את הלקוחות. בן-אור הוא עו"ד שגובה "קצת יותר" דווקא מפני שהוא "דיסקרטי" ומוכן להסתכן, וכן, כמו עורך דין אחד לפחות שאנחנו מכירים, לדני יש גם מקורות טובים בצמתים הרגישים במשטרה, ומהם הוא מסתפק בשכר טרחה סמלי.  

כפי שכותב משגב: "הכל כשר ולכל דבר יש תג מחיר. דני הבטיח לעצמו שלא יעצור באדום. 'אם צריך, אז עושים' – זה המוטו שלו. לקוחות הגיעו אליו בידיעה שממנו יקבלו עצות גבוליות. ללקוחותיו הוא נהג לומר ש"שופט מצווה לשמור על שלטון החוק, אבל אני מצווה רק לא להיתפס". כצפוי, זחיחות היתר מונעת ממנו לחזות איך הגלגל עלול להתהפך יום אחד. 

בניגוד ל"חשד" הראשוני, "את הספר סיימתי לכתוב לפני שנתיים", אומר משגב. "את תקציר העלילה, הסצנריו, כתבתי כבר לפני הרבה שנים למעריב. נתתי לדמיון להתפרע, וכאילו חזיתי את הפרשות האחרונות. אבל הכל כבר קרה בעבר. הכל תופעות שראיתי ואני מכיר מכלי ראשון, רק שחיברתי עשרות ארועים פרשות ואנקדוטות לסיפור אחד. אם למשל, אני מספר על שופט שניסה לאנוס את המתמחה שלו, זה דבר שקרה". בכל מקרה, התוצאה מרתקת, ולדברי משגב, יש כבר הצעה להפוך את הספר לסדרת טלוויזיה.

האם דני בן-אור הוא עורך דין טיפוסי?

"כן. לא יודע אם טיפוסי, אבל יש כמוהו לא מעט שלא בוחלים באמצעים. עורכי דין שמסתירים רכוש, שמהמרים. עורך דין זה מקצוע גבולי… כשאני נכנסתי למקצוע, היו מעט מאוד עורכי דין וכל התיקים המפורסמים התחלקו בין שורה קטנה מאוד של סנגורים. אני לא רציתי להיות קונסיליירי, לכן בשלב מסוים עזבתי הכל, לקחתי פסק זמן – כבר הייתי עורך דין מאוד ידוע בן 38 – וחזרתי לאקדמיה לתואר שני ודוקטורט בלונדון… יש שלב שבו אתה מתחיל להיות מריונטה ויש סכנה שתהפוך לשליח (בידי עבריינים -ז"ק). לא כולם מסוגלים לעמוד בזה. כשאתה נמצא על מסלול מסוים, קשה לעצור. לא מעט עורכי דין הגיעו לבית הסוהר".

od misgav haym2

"היום, עם ארגוני הפשע אתה לא יכול שלא להיסחף", הוא מוסיף, "ייצגתי את אסי אבוטבול והאלפרונים. זה עניין של אופי. אתה מציב גבולות לעצמך… תראה, אני לא יודע למה עו"ד יורם חכם נרצח, אך ערב הרצח פורסם שהוא אכל ארוחת ערב אצל אמא של אבוטבול. אני יודע שלי זה לא היה קורה – הפמיליאריות הזו, מתחילים להזמין אותך לחגיגות, לאירועים שלהם. אתה צריך לדעת עם מי אתה הולך".  

את המשטרה והפרקליטות אתה מתאר בספר כתופרי תיקים, כמי ש"מציבים אנשים על לוח השחמט" ומשחקים בהם. אתם, הסנגורים, רגילים לראות את העולם באור קונספירטיבי, זה כלי עבודה שלכם. הראייה הזו לא מוגזמת? הפכתם את הטובים והרעים.

"אם תקרא, תבין איך המערכת עובדת. הספר נכתב על ידי מי שהיה סנגור הרבה שנים, וראה לא פעם שוטרים ופרקליטים משקרים. דוגמאות? הפרקליטות ניסתה להיפטר ובנתה תיקים ליעקב נאמן בממשלת נתניהו הראשונה, ולרובי ריבלין בממשלת שרון, כדי שלא ימונו לשרי משפטים. המערכת לא אוהבת שרים לעומתיים. גם מפרופ' דניאל פרידמן לא ידעו איך להיפטר, והדרך היתה קיצור דרכה של ממשלת אולמרט. זו תורת קונספירציה שמקובלת בחוגים מסוימים, והיא לא לגמרי משוללת יסוד.

"לפני 30 שנה אני ייצגתי את רפי סויסה, שהיה נציב שב"ס. סויסה נאלץ להתפטר לאחר שנטען כי הוא ניסע לסייע לבנו שהואשם בסחר בסמים, ליצור אליבי… זו היתה תפירת תיק. לשיטתי, אנשי המערכת הם הרעים. הסיפור של ערן מלכה וקצינים שסורחים, לא חדש. לכן, מרציאנו בספר הוא הדמות הטראגית, הוא הקורבן. אנשי המערכת הרבה יותר מסוכנים מה'עבריינים', כי להם יש כוח בלתי מוגבל ויש בית משפט עליון שנותן להם קרדיט לא מוגבל, כי השופטים עצמם מגיעים מאותה מערכת". 

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן