צווארון לבן
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

ניר קידר – צלם מקצועי לעורכי דין
שירותים מקצועיים | צילום עורכי דין
מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים

הקרב על ההדחה

עבריין טען כי שמע בכלא וידוי של אסיר על רצח חברתו וכעבור 10 שנים מכר את המידע לימ"ר ירושלים, שם שלחו אותו לדובב בשנית את האסיר שהשתחרר בינתיים, ואף להדיח אותו לבצע עבירות נוספות * בית משפט סלד מההדחה המניפולטיבית וביטל את האישומים הנוספים * מחשש לקריסת האישום ברצח הגישה המדינה ערעור לבית משפט עליון, שמתבקש כעת להכשיר את המשך שיטת הסוכנים המדיחים
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
murderer 401 259
כרזת הסרט "הבושם – סיפור של רוצח"

"הבחורה… היא היתה חרא.. מה זה חרא… חרא, בקיצור בוגדת. עשתה אותי כזה קטן. עשתה אותי סמרטוט הבת שרמוטה, בוגדת וזה, הבנת? דקרתי אותה, לא משנה, אבל, תכננתי את זה מראש".

הציטוט הזה הוא חלק משיחה שניהל בשנת 2014 מדובב שגויס על ידי ימ"ר ירושלים כדי להפליל את סולומון רדאי (43), עבריין אלים ומסוכן שבשנת 2003 היה חשוד ברצח של חברתו פוקטה בוגלה המכונה "מימי" – ללמדך, תיק רצח לעולם אינו נסגר, אלא אם הוא מפוענח.

המדובב, אסיר לשעבר, שמע את הסיפור לראשונה מפיו של רדאי הרבה לפני שהחל לשתף פעולה עם המשטרה, בזמן ששניהם חלקו תא משותף בכלא. בתמורה לטובת הנאה שקיבל הוא הציע לבלשי הימ"ר לנסות להפליל את רדאי.

בפעם הראשונה, בכלא, הוא נכשל. בפעם השנייה כאשר שניהם כבר היו משוחררים המדובב ידע היטב מה מצפים ממנו מפעיליו בימ"ר ודובב את רדאי לפי הוראותיהם. "מה תכננת מראש?", הוא שאל אותו בהמשך לשיחה שנערכה כאשר שניהם נפגשו בחוץ, לכאורה כדי לבצע שורת פשעים שיזם המדובב, וקיבל ממנו את המונולוג המפליל הבא על הרצח:

"תכננתי. אמרתי אני חייב לעשות את זה, חאלאס, היא לא נותנת לי לחיות. הייתי אוהב אותה והיא היתה בוגדת בכוונה. אני לא יכול לעזוב אותה, אתה מבין, אז זהו, זרקתי אותה… (צוחק)… איך אני יסביר לך את זה? איך אני יסביר? זרקתי אותה וזהו, נגמר הסיפור. הכל תכננתי מ-א' עד ת'… הקרש, הסכין, דרכתי עליה, עשיתי לה, בכבוד שלי, ככה עם הרגל, פה (מצביע על הצוואר והמדובב ממשיך במשימה הוורבלית כאשר הוא אומר, שואל, "אה, בצוואר?").

"כן, בצוואר. תראה כל הגוף שלי רועד. פעם ראשונה סיפרתי את זה. רק אתה יודע".

המדובב מרגיע אותו, "יא גנוב, רק אני ואתה, רק שנינו יודעים".

רדאי: "בואנה, השתחררתי קצת, זה פחד אחושרמוטה, פחד אלוהים לספר דברים כאלה".

החוקרים בימ"ר לא הסתפקו בהודאה לכאורה הזו, וכדי להמחיש את מסוכנותו השיטתית של רדאי הם ביקשו מהמדובב אשר הופעל בינתיים כסוכן סמוי, שיציע לו לבצע עוד כמה פשעים אלימים – הצתה של מכונית ואפילו הנחת מטען חבלה ברכב של בעל מכון ליווי, לכאורה. רדאי ביצע ומצא את עצמו עם כתב אישום על רצח חברתו, נסיון לרצח והצתה בשליחות של אחר.

**
בית משפט המחוזי בירושלים דחה על הסף את התרגיל של המשטרה והורה על מחיקת שני סעיפי אישום מכתב האישום – ההצתה והנסיון לביצוע רצח נוסף. בכך קיבלו השופטים את הטענה המקדמית של ההגנה, לפי הסוכן שבפניו התוודה רדאי על רצח בת זוגו, הוא סוכן מדיח – אשר הדיח אותו לביצוע עבירות נוספות שהוכנסו לכתב האישום.

המדינה – אולי מתוך חשש כי מחיקת העבירות הנוספות, והקביעות של בית המשפט לגבי אופי פעילות הסוכן, יערערו גם את שארית כתב האישום, או למעשה את עיקרו הנוגע לרצח – לא המתינה לגמר המשפט של רדאי.

בשבוע שעבר הגיש סגן מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד אריה פטר, בצעד יוצא דופן, ערעור לבית המשפט העליון על מחיקת האישומים הנלווים נגד רדאי, בעוד שמשפטו בסעיף האישום המרכזי של הרצח תלוי ועומד. האמתלה של הפרקליטות בצעד זה היא, כי "יש להתייחס מחמת הזהירות אל החלטת בית המשפט (לבטל סעיפי אישום) כאל פסק דין חלקי", ומשכך יש לערער עכשיו שמא יישמעו טענות על "שיהוי".

הקרב המשפטי בתיק הזה הוא כפול עכשיו – על אמינות הסוכן ועל תקפות ההודעות שמסר הנאשם – אבל בהחלטה הצפויה להתקבל בבית משפט העליון יכולה להיות לו משמעות רבה עוד יותר: על עצם השיטה הבעייתית של סוכן מדיח, שיטה אשר הפלילה אלפי נאשמים, לא תמיד בצדק, ומטרידה מאוד סנגורים פליליים, לא תמיד עם הבנה של בתי המשפט.

the informer 2
ממודיע לסוכן

 המודיע שהפך לסוכן

על פי כתב האישום שהגישה עו"ד נורית לנגנטל שוורץ מפרקליטות מחוז ירושלים, רדאי, תושב בית שמש, נהג להכות את בת זוגו פוקטה (מימי) במשך שנתיים, והחליט לרצוח אותה כי חשד שהיא בוגדת בו ועוסקת בזנות. באפריל 2003 הוא נסע איתה למתחם "קבר השייח" בגבעת המטוס בירושלים. שם, בשעת חצות, היכה ודקר אותה, בין היתר באמצעות חפץ הדומה לגרזן, בראשה, ולאחר שנפלה על הארץ דרך על צווארה והשאיר את גופתה זרוקה במקום. כך לפי האישום.

זמן קצר לאחר הרצח הוא נעצר ונחקר בחשד לביצועו, אך שוחרר כעבור חודש משלא נמצאו די ראיות.

ב-2009, שש שנים מאוחר יותר, בזמן שרדאי ריצה מאסר על שוד, אסיר אחר שישב בכלא סיפר לרדאי כי הוא נכנס למאסר אחרי שהופלל על ידי חברתו. לפי אותו אסיר, רדאי נסחף והודה לכאורה באוזניו כי גם הוא רצח את בת זוגו. השיחה הזו לא הוקלטה מאחר והיה מדובר בשיחה אקראית בלבד עם אסיר.

בדיעבד התברר כי מדובר באסיר שבשלב מסוים היה גם מודיע, כזה שהזרים ידיעות לגורמים במשטרה, אבל לא בסוכן מדובב שהופעל באופן רשמי על ידי צוות החקירה של ימ"ר ירושלים. האסיר הציע לגורמים מסוימים באגף המודיעין מידע על תיק רצח בתמורה לטובת הנאה מסוימת. בימ"ר ירושלים גילו עניין אבל דרשו הרבה יותר מסתם מידע. האסיר נשלח להקליט את רדאי אבל לא הצליח לדובב אותו בשנית. 

ב-2014, אחרי שהשניים כבר יצאו מאותו מאסר, חידש האסיר את הקשר עם רדאי, הפעם כסוכן סמוי בהפעלה רשמית של מחלק הסוכנים בימ"ר ירושלים, שתיעדו את הפעילות וגם דאגו לצייד אותו במכשיר הקלטה. כדי להתקרב אל רדאי ולרכוש את אמונו מחוץ לבית הסוהר, סיפר לו הסוכן על תוכניות עברייניות שונות ושיתף אותו בכוונותיו (אז גם הוקלטה השיחה שצוטטה בתחילת הכתבה, לכאורה כהמשך לשיחה הלא מוקלטת בכלא).

הסוכן  אמר לו כי ברצונו לשרוף רכב של אדם שהסתכסך איתו, וביקש מרדאי שיצטרף אליו ויסייע לו במעשה. על פי כתב האישום המקורי, בהגיעם למקום חניית הרכב בירושלים, ניפץ רדאי את חלונו, שפך לתוכו מיכל דלק והשליך גפרור בוער. הסוכן שילם לו 2,000 שקל תמורת ההצתה המבויימת.

כמה ימים מאוחר יותר, במהלך נסיעה משותפת בחודש יוני אשתקד, הסוכן שאל אותו אם יהיה מוכן לבצע עבורו עוד "עבודה מסויימת" בתשלום. הפעם היה מדובר בחברתו לשעבר, האקסית של הסוכן לכאורה, ובפגיעה בה. רדאי, כך נטען, ביקש תמונה שלה וכתובת. הסוכן הבטיח לו 10,000 דולר.

עוד כמה שבועות חלפו. הסוכן אסף את רדאי מביתו וסיפר לו שהאדם שאת רכבו הציתו קודם "השפיל" אותו וסירב להחזיר סכום כסף שהוא חייב לו. רדאי בתגובה, על פי האישום, אמר לסוכן שצריך "לפרק" אותו ושהוא יילך איתו "עד הסוף". הסוכן אמר לו שהוא רוצה להניח מטען חבלה מתחת לרכב של אותו אדם ולחסל אותו, כשרדאי אמר שהוא לא יודע להפעיל מטענים, הסוכן הבטיח להדריך אותו ומסר לו מטען דמה. השניים נסעו יחד אל המקום, ורדאי ירד והטמין את המטען מתחת למכונית. כשחזר עצרו אותו כוחות המשטרה וחשפו את הסוכן. על מעשה זה הוא הואשם בנסיון רצח.

shofet yaakov tsaban 370 Copy shofet carmel refael shofetet fridman feldman rivka
שופט יעקב צבן שופט רפאל כרמל שופטת פרידמן-פלדמן

מחיר ההדחה

סנגורו של רדאי, עו"ד איתן ארנון מהסנגוריה הציבורית, ביקש עוד לפני תחילת שלב ההוכחות במשפט לזכות אותו משני האישומים בהצתה ונסיון רצח, בטענת "הגנה מן הצדק" בשל הדחות פסולות מצד הסוכן.

שופטי בית משפט המחוזי בירושלים, יעקב צבן, רפאל כרמל ורבקה פרידמן-פלדמן, הכירו בכך ש"הפעלתם של סוכני משטרה סמויים הינה כלי משמעותי ולגיטימי בידי רשויות אכיפת החוק", אך הטעימו כי "אין בכך כדי להכשיר הדחתו של אדם לבצע עבירה שאילולא השידול של הסוכן לא היה מבצעה.

"במקרים חריגים וחמורים", הם כתבו, התנהלות שכזו עלולה להביא "לביטול מוחלט של האישום הפגום", וכך אמנם עשו, אף שעל פי רוב לדבריהם, "נהוג ליתן ביטוי לפסלות השימוש בסוכן המדיח רק בשלב גזר הדין".

בערעור המדינה לבית המשפט העליון מדגיש עו"ד פטר את אותו עיקרון וטוען, כי גם אם נקבע שהסוכן המשטרתי הדיח – אין מדובר בעילה לזיכוי ולמתן פטור מאחריות פלילית, אלא לכל היותר לטיעונים לעונש ולהקלה בגזר הדין.
"אמת, בשנים האחרונות נשמעו קולות התומכים בעמדה שונה", מודה המדינה במסגרת בערעור, ומצטטת פסיקות שעסקו בסוגיית ההדחה (למשל תחקיר דב גילהר בערוץ 10 בו הועמדו לדין "פדופילים" שנלכדו בעזרת תחקירניות מתחזות). המדינה הודתה גם כי בפסק דין זה ובאחרים היו שופטים אשר סברו כי "מעורבות נרחבת ודומיננטית של הרשות במעשה עבירה וסיוע בביצועה עשויים לעלות כדי הפרת חובות האמון וההגינות המוטלות על הרשות", ולהביא לביטול סעיפי אישום. עם זאת, לטענת הפרקליטות, זו היתה עמדת מיעוט בין שופטי העליון, בעוד שדעת הרוב קבעה כי "אין הדחה או שידול למעשה עברייני פוטרים עבריין מאחריות פלילית הרובצת עליו".

radai solomon car
רדאי סולומון מתועד מניח את מטען הדמה במכונית. מתוך תיק החקירה

הדחה ואף הכשרה באמל"ח

הפרקליטות טוענת בערעור כי שופטי המחוזי הגיעו למסקנה שגויה בעניין ההדחה. לטענת המדינה, השופטים מיהרו לקבוע את עמדתם בשלב מקדמי טרם שמיעת הראיות. אילו המתינו, נטען, היו נחשפים לראיות ואז היה מתברר שהן סותרות את הנחותיהם.

כך, למשל, שופטי המחוזי קבעו כי השידול של הסוכן לביצוע עבירות ההצתה ונסיון הרצח פסול לחלוטין מאחר שבכתב האישום לא נטען כי רדאי הביע "נטייה סובייקטיבית" לביצוע העבירות, וכי מדובר ביוזמות מלאות של הסוכן.

המדינה, מנגד, טוענת כי רדאי גילה "נחישות והתלהבות" ו"מוטיבציה יתרה" לקבל עליו משימות שהציע הסוכן ויותר מכך, גם פיתח אותן ודן בפרטיהן, מבלי שהסוכן הפעיל עליו לחץ מוגזם. לדוגמה מביאה המדינה את הדיאלוג הבא:

הסוכן: "מחר, אנחנו צריכים לשים לו, את המטען הזה, אחי, אנחנו נרים אותו, שולחים אותו למעלה. נעלה אותו אחי, שיישרף הבן שרמוטה הזה".

רדאי: "אני איתך באש ובמים. אתה תדריך אותי, תגיד לי מי מה מוּ – אני איתך, מה שתגיד לי, אני עושה".

כדי להדגים עד כמה נלהב היה רדאי לקבל עליו משימות של הפעלת אלימות קשה, המדינה מצטטת בערעור מדברים נוספים שהוא אמר לסוכן, לכאורה בנסיון "לשכנע" אותו כי הוא איש הביצוע המתאים עבורו ל"משימות מיוחדות". 

כך למשל, רדאי סיפר לסוכן שאחרי שהסתכסך עם אדם מסוים מראשון לציון, הוא "פתח לו את הראש ונתן לו להיות על ארבע". אחר כך הוא הציע לסוכן שיהרגו אותו ביחד ואמר שהוא רוצה "לשרוף אותו חי". אם זה לא מספיק, לפי המדינה, כשרדאי סיפר בכלא לסוכן על רצח חברתו, הוא התוודה כי חש תחושת רוחניות, ולדבריו אחרי שדקר מישהו אחר, נוסף, הוא שוב הרגיש אותה הרגשה, מה שגרם לו "להשפריץ".

מבחינת הפרקליטות, גם הרשעותיו הרבות של רדאי בפלילים בעבר הן "ראשית ראיה" לנטייה הסוביקטיבית שלו לביצוע את העבירות שנמחקו מכתב האישום על ידי הרכב השופטים בבית משפט המחוזי. רדאי נשפט בעבר ליותר מ-13 שנות מאסר במצטבר, והורשע בין היתר בעבירות שוד מזויין, תקיפה חבלנית, סמים, פריצה וגניבה, היזק לרכוש ועוד.

הסנגור עו"ד ארנון אומר, כי "לטענתנו רדאי התרברב בפני הסוכן, רק כדי שישלב אותו בפעילות עבריינית. לאחר שבית המשפט קבע כי סעיפי האישום בעניין ההצתה ונסיון הרצח הם בעייתיים וביטל אותם, אנו נטען שגם הודעת החוץ שהוא מסר לסוכן (בכלא) בקשר לרצח אינה מספיקה להרשעה ואין לה משקל ראייתי, כי הדברים נאמרו מתוך התרברבות".

בוקסה: הדחה בעולם
הפרקליטות טוענת כי בית המשפט שגה גם כשביסס את החלטתו על הנהוג כביכול במערכות משפט אחרות במערב ביחס לסוגיית ההדחה.

השופטים ציינו למשל כי במשפט האמריקאי, "במקרים חריגים ונדירים, יזוכה נאשם כאשר מעורבות אנשי אכיפת החוק הייתה שערורייתית ובלתי נסבלת, גם אם היה לו עניין סובייקטיבי בביצוע העבירה".

הפרקליטות, מנגד, מצטטת בין היתר את בית משפט העליון בקנדה, שקבע כי אם מתקיים חשד סביר נגד חשוד, מותר להניח לפתחו "הזדמנויות" לביצוע עבירה.

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן