פלילי | נוער | אסירים | סייבר
0523559949 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | אסירים | משפחה | נוער
0505417090 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר | עתירות אסירים
503456448 מידע מורחב
פלילי | צבאי | מעצרים וחקירות
0505275828 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים
מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין

פנתרים וחושפי שחיתויות במכללת שנקר

במסגרת קורס חברתי רב-תחומי אירחו הסטודנטים פעילים חברתיים ליום עיון שעסק בהון, שלטון ועתיד המדינה. ראובן אברג'יל מהפנתרים השחורים הציע לאמנים התעשייתיים של העתיד "לקחת אחריות ולצאת למאבק על המקום הזה"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
abargil reuven
"לכל אחד מאיתנו יכולת לשנות". ראובן אברג'יל

איזה אינטרסים עומדים מאחורי מתווה הגז? מי (לא) דואג לפריפריה ואיך מנשלים אותנו מאוצרות הטבע השייכים לכולנו?

אלו הן מקצת השאלות שעמדו במוקד יום עיון שנערך (14.1) במכללת שנקר ברמת גן, תחת הכותרת "אחרת אין לי ארץ". יום העיון, שעסק בהון, שלטון ועתיד המדינה, התקיים ביוזמת הסטודנטים מהמחלקות לאמנות רב-תחומית ולעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר, הלומדים יחדיו בקורס החברתי והרב-תחומי "אי-אמנות", בהנחיית אביטל גבע וחן שפירא.

הקריאה מיום העיון היתה ל"צדק חברתי וחלוקת משאבים הוגנת במדינה".

ביום העיון התארחו ראובן אברג'יל (הפנתרים השחורים), שדיבר על מצב תושבי הפריפריה והשכונות; הפעילה החברתית אור-לי בר-לב, ממובילי המאבק ב"שוד הגז"; רונית אלדובי ומנשה חליף, תושבי גבעת עמל שדיברו על פינוי התושבים מבתיהם; גילי סופר, מלונאי תושב ערד שדיבר על המאבק נגד "שוד אוצרות הטבע וסיכון העיר ערד"; איש רשות המסים לשעבר רפי רותם ודפני ליף, מובילת המחאה החברתית המפורסמת.

אברג'יל, שעלה בשנות ה-50 מרבאט שבמרוקו לירושלים והיה אחד הפעילים המרכזיים בתנועת הפנתרים השחורים, אמר כי "את המהפכה מובילים החולמים, מצטרפים אליה האמיצים ותמיד המנוולים קוטפים את הפירות. חייבים להמשיך ולהאבק ולכל אחד מאיתנו יכולת לשנות", הוסיף אברג'יל, "הכוח של השלטון הנוכחי הוא שהוא מצליח להחדיר רוח נכאים ואז כל אחד אומר 'אין לי כוח להיאבק', הימין שולט ברחובות ומשתיק כל אדם שמנסה להשמיע קול אחר.

"זה מזכיר תקופות חשוכות ממקומות אחרים בשנות ה-30 וה-40. כל אחד צריך לקחת אחריות ולצאת למאבק על המקום הזה. אנו עדים למה שקורה בגבעת עמל, ליפתא בירושלים, הממשלה משקיעה את מירב המאמצים בשטחים ובהתנחלויות. מי שמשלם על חוץ הקו הירוק, היא החברה בתוך הקו הירוק".

barlev orli
"למובילי המאבק אפשרות להשמיע קולם". אורלי בר-לב

ברלב, ממובילי "מאבק שוד הגז", ציינה כי הוגשה בקשה מיוחדת לבג"צ מטעם השותפים למאבק, להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לעתירות שהוגשו בנוגע למתווה הגז, כאשר זו למעשה "דרך להצטרף להליך בו יש למובילי המאבק אפשרות גם להשמיע את קולם".

סופר סיפר על המאבק נגד שוד אוצרות הטבע וסיכון העיר ערד. לדבריו "גם במקרה של הפוספטים בשדה בריר שליד ערד, מדובר במשאב טבע של המדינה, ששייך לציבור ומוערך בכ-40-60 מיליארד שקל, שניתן לחברת כי"ל. גם כאן ניכר שלא דואגים לאינטרס הציבורי לטובת התושבים, מחלקים מתנות על חשבון הקופה הציבורית ויתרה מכך – בכל 100 גרם פוספט יש גרם אחד של אורניום, שהוא בלתי שמיש לתעשייה ומסרטן את הנושמים אותו, כך שמדובר בסיכון לבריאות התשובים שנמצאים בכל אזור… מישהו עושה טונות של כסף, בסדרי גודל שאיננו יכולים להבין, על חשבוננו ובדרך גם על כספי הציבור. זו חזירות נוראית ובלי שום בעיה זה עוד יעלה בחיי אדם".

רותם, שהיה רכז מודיעין ברשות המיסים דיבר על פרשת רשות המיסים ועל שחיתות ציבורית. הוא ציין שורה ארוכה של בעלי תפקידים ואנשי מפתח אשר קשורים למספר פרשיות, ובעיקר לפרשת רשות המיסים. הוא סיפר על בעלי תפקידים שאמונים על טיפול במקרים בהם יש להם ניגודי עניינים מובהקים, אשר אינם מדווחים, מטייחים וסוגרים תיקים, בניגוד מוחלט לזכות הציבור לדעת ולמנהל דמוקרטי תקין.

כדוגמה הוא נתן את יהודה וינשטיין, שהיה עורך דינו של איתן רוב, שהיה בכיר רשות המיסים שנחשד בפרשה ואף הוגשה נגדו תביעה בדצמבר 2009. רותם סיפר כי חודש לאחר מכן, כאשר וינשטיין מונה ליועמ"ש, בינואר 2010 הוסר כתב האישום נגד רוב ולא נעשה דבר בפרשת רשות המיסים.

abrahmson larri
"לא לאפשר פגיעה בחופש הביטוי". פרופ' לארי אברמסון

פרופ' לארי אברמסון, ראש המחלקה לאמנות רב תחומית בשנקר, אמר: "הדמוקרטיה שאנו שואפים אליה היא דמוקרטיה של תפיסה ערכית, של תהליך ארוך, תרבותי, חברתי ומוסרי הקשור לשינוי חברתי. גם באמנות, עיצוב וחיים אינטלקטואלים מדובר במעטים אשר 'נושאים דגל' ובעבודה סזיפית שואפים לשינוי חברתי ומבינים שזה לא קורה מייד. בחודשים האחרונים פעלו שרים בממשלה ופנו להגבלת חופש הביטוי. מועצת שנקר היתה בין הבודדים באקדמיה, כאשר יצאה בקריאה לא לאפשר פגיעה בחופש הביטוי וחשוב לחזור ולקרוא את הקריאה הזאת! כדי לאפשר לדמוקרטיה שלנו והמשיך ולהתקיים".

ליף קראה לסטודנטים לפעול כ"שוטים על ההר" ואמרה שהאמנות צריכה להוביל לשינוי: "צריך לייצר מרחב של אנשים ולנסות לייצר מצע של התעוררות. זה התפקיד של הצעירים שלנו ועל אחת כמה וכמה אמנים".

פרופ' יולי תמיר סיכמה ואמרה כי כי המאבק החברתי שהובילה ליף ב-2011 הוא לא פחות ממהפכה שעדיין לא רואים את כל פירותיה.

בקורס "אי-אמנות" מתנסים הסטודנטים בלמידה, בחקר, ובפעולות מעשיות של אמנות מעורבת-חברתית באתרים שונים בפריפריה, תוך עיסוק בעקרונות של שיתוף ושיתופיות. משנקר נמסר, כי "בליבו של הקורס עומדים ערכים של מודעות ומחויבות חברתיים, כשהסטודנטים מתבקשים לנקוט עמדה על/אל המציאות באמצעות פעולות מבפנים החוצה – בתוך איזורי אי-נוחות, במרחבים של מורכבות, שוליות, אי-ודאות, היעדר השקעות ואי-יציבות חברתית – תוך יצירת דיאלוג, הדדיות וכינון שיתופי פעולה עם הקהילה, תושבי המקום והסביבה".

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן