פוסטה - אודות

אודות

פוסטה היא המשאית הגדולה שבה מובילים עצירים ואסירים מתחנות משטרה ובתי מעצר אל בתי המשפט ובתי הסוהר, בסבב יומי אינסופי אשר מתחיל אי שם לפנות בוקר בכלא באר שבע ואינו מסתיים אחרי חצות, גם לא כאשר היא מגיעה לכלא שאטה שבצפון, להיפך, אז היא רק מתחילה את כל הדרך חזרה מחדש.

שמה של הפוסטה ידוע לשמצה לא רק בגלל הנקבים הזעירים בחלונות שממחישים את שלילת החופש של הנוסע הכלוא, וגם לא בגלל מושבי הברזל שקופאים בחורף ולוהטים בקיץ, אלא בעיקר בגלל המפגשים האכזריים בין פושעים יריבים, שתקנים ודברנים, שולטים ונשלטים, שנפגשים בארגז האחורי של הפוסטה וסוגרים את החשבונות בינהם באמצעות שבירת ראשים, פיצוצי פנים, דקירות ונהרות של דם.

המסעות בפוסטה מהווים השראה לבלוג הזה, שמתיימר לעסוק בכל מה שקשור לנעשה מאחורי הסורגים, בחדרי החקירות של המשטרה, במוקדי קבלת ההחלטות של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, על דוכני העדים, ספסלי הנאשמים, עיתונאי הפלילים ולשכות השופטים.

כותב הבלוג הוא אני,

העיתונאי אמיר זוהר, ואת זאת חובה לומר: הכרתי מקרוב מאוד את הפוסטה…

 בשנת 1995 פתחתי בקריירה של כתב מגזין במקומון "כותרת" של "ידיעות תקשורת" בחיפה.

בהמשך כתבתי פלילים ותחקירים גם במקומון המיתולוגי של קבוצת "הארץ" בחיפה, "כלבו". ואז מוניתי לסגן העורך של "כלבו", לשלוש שנים של מאבקים במחדלים האורבנים של עמרם מצנע (מגדלי חוף הכרמל, ייבוש הדר הכרמל, "מכירת" ואדי סליב לגד זאבי, ועוד), שאת מחירם משלמים תושבי עיר הולדתי האהובה והנטושה עד היום, גם תחת נחת זרועו המתלהמת של יונה יהב המאכזב.

או אז זכיתי להיות העורך הראשי של המקומונים "חדשות חדרה ונתניה", ולמדתי מראש עיריית נתניה מרים פיירברג שיעור מאלף בצמיחה אורבנית, מלמטה, אבל גם הכרתי מקרוב מהו ארגון פשע.

הייתי חייב לעבור בתל אביב דרך שולחן סגן העורך בעיתון "העיר", כדי להיפרד סופית מתרבות המקומונים, עליהם השלום, ולהגיע אל "מוסף הארץ", שם התייצבתי פנים מול פנים מול ארגוני פשיעה ופוליטיקאים מושחתים (ראו מדור "ארכיון הכתבות של אמיר זוהר").

בקבוצת "הארץ" לימדו אותי כל השנים, שרק בעיתונים האחרים יש מו"לים ועורכים מסרסים ומצנזרים, אבל אז הגיע התחקיר הגדול שלי על נער הפלא (עאלק!) של התקשורת, עו"ד רונאל פישר, תחקיר שאף עיתון לא העיז לפרסם, גם לא העורכים של "הארץ", ובראשם העורך לשעבר של "מוסף הארץ", ניר בכר (קטעים נרחבים מהתחקיר פורסמו לבסוף ב"פוסטה").

אחרי שהכתבה נפסלה נאלצתי גם לעזוב את "הארץ", לטובת שנה מתישה ולא פורייה ב"ידיעות אחרונות", שם גם הרגשתי מקרוב את משמעות הביטוי הנפוץ כל כך לאחרונה: "סוף עידן העיתונות המודפסת".

אז עכשיו אני כאן, ב"פוסטה", ולא לגמרי לבד.

 שלכם,
אמיר זוהר
אוקטובר 2010

 הערות ותגובות ישירות אלי - This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

פרסומת - Advertisement